האמנית רוני דורון עם מבע שמבקש להזדהות עם אנשים רבים שאירועי שבעה באוקטובר לא נגעו במעגל הקרוב שלהם, אבל השפיעו על חייהם באופן שלא משתמע לשני פנים. ציור שהתחיל משני נרות דולקים שכוסו כך שנשארו רק הלהבות, והד חלש של שני נרות ורודים ברקע. הסמיילי העצוב הוא דימוי טעון שהפך לכה שכיח מאז האירועים. מסביבן משיחות מכחול שיוצרות תנועה, בדומה לעץ שצמרתו מתנועעת ברוח, או מים בזרם. הסביבה הטבעית שתמיד ממשיכה לזוז, לא משנה מה אנחנו מרגישים.